אסטרגלוס

שם בוטני: Astragalus membranaceus
שם סיני: Huang Qi
שם עברי: קדד קרומי
משפחה: פרפרניים

רקע כללי:

• אסטרגלוס הינו שיח קטן המגיע לגובה של מטר אחד, גדל ונפוץ בסין ובמדינות נוספות סביבה. נחשב לאחד הצמחים העיקריים ביותר ברפואה הסינית כבר למעלה מ 2500 שנה ובעקבות מחקרים נחשב גם לצמח מוביל וחשוב ברפואת הצמחים המודרנית. אסטרגלוס משמש בעיקר לחיזוק המערכת החיסונית, כנוגד אלרגיה ולהעלאת ספירת דם אדומה ולבנה.

• ע”פ הרפואה הסינית הוא משתייך לקטגוריית מחזקי הצ’י, הטחול והדם (שמו הסיני מעיד עליו “שורש הצ’י – Huang Qi). המקומיים נוהגים לבשל את השורש ולשתות כמרתח ו/או להוסיפו למרקים ובכך לחזק את גופם.

• על מנת לקבל אפקט ראוי מומלץ ורצוי ליטול את הצמח לפרקי זמן רצופים וממושכים (מס’ חודשים).

פעילות ידועה בספרות המקצועית:

• Adaptogen – אדפטוגן, מאתן, מחזק ומזין את מערכות הגוף והעצבים פיזית ומנטלית

• Immunomodulator – חיזוק ותמיכה במערכת החיסון, מניעת מחלות חורף, התקררות, צינון, שפעת, סינוסיטיס, דלקת גרון, דלקת ריאות

• Immunoregulating – מסייע בוויסות וכוונון מערכת החיסון במצבי כשל חיסוני ומחלות אוטואימוניות. למצבי כשל חיסוני מתמשך, פיברומיאלגיה, תסמונת התשישות הכרונית, מחלת הנשיקה

• Antiallergic – נוגד אלרגיה, מפחית תסמיני אלרגיה, אסטמה, סינוסיטיס כרוני, ברונכיטיס כרוני, נזלת כרונית, קדחת השחת, אקזמה, אטופיק דרמטיטיס, סרפדת, פריחה עורית, גרד בעור, עיניים מגורות

• Antiviral – ניתן למניעה ולטיפול במחלות ויראליות: הרפס (סימפלקס וזוסטר), מחלת הנשיקה (CMV/EBV), הפטיטיס, קונדילומות ונגעים בעור

• Antianemic – נוגד אנמיה, בונה דם (Blood tonic), לספירת דם נמוכה, ספירה לבנה נמוכה – לויקופניה, מזין ומחזק את הגוף, לאחר איבוד דם רב, לעייפות וחולשה קיצונית ולהרגשת קור תמידי

• Cardiotonic – מחזק לב, משפר את פעילות הלב, שיקום רקמות הלב, דלקת שריר הלב, שיפור זרימת הדם

• Antitumor – אנטי סרטני, תמיכה במחלת סרטן, חיזוק בזמן טיפולים כימותרפיים והקרנות

• Digestive tonic – מחזק עיכולי, דיספפסיה, משפר פירוק וספיגת מזון, כאבי בטן, צואה שומנית, נפיחות ביטנית

• Antidiarrheal – נוגד שלשול, עוצר יציאות רכות ומרובות

• Nutritive – מזין, מכיל פיטונוטריאנטים רבים, נשירת שיער, ציפורניים שבירות, אוסטאופורוזיס

• Phytosterolyc – פיטוסטרולי, מפחית ספיגת שומנים מהחי, כולסטרול גבוה, כבד שומני, אבני מרה

רכיבים פעילים בצמח:

Triterpenoid saponins: Astragalusides I&II&IV & Astragalus I-III

Polysaccharides: ASP 1 & ASP 2 ,Fructo-oligosaccharides

Phytosterols: Sitosterol, Palmitic acid, Linolic acid, Linolenic acid ,lupeol acid

Isoflavonoids: formononetin

Vitamins: Folic acid, choline ,betain

Minerals: Magnesium, Calcium, Iron ,Chromium, Selenium, Potassium ,Zinc,Cuprum

Amino acids: Asparagine, Arginine, Aspartic acid, Alanine, Proline, Ornithine

אינטראקציות, רעילות, תופעות לוואי, אזהרות והתוויות נגד:

• אסטרגלוס הוא אחד הצמחים היותר נפוצים ובטוחים לשימוש, יחד עם זאת הצמח בעל מזג חמים ולכן לא מתאים כשיש מחלת חום פעילה.

• קיים דיווח שאסטרגלוס עלול להפחית את האפקטיביות של התרופה הכימותרפית ציקלופוספמיד Cytoxan, Cyclophosphamide – (ציטוקסן פועל על ידי כך שהוא מפריע להתרבות החומר הגנטי שבתא, ובאופן זה בולם את גדילת התאים הסרטניים וגורם למותם). מנגד ישנם מחקרים אשר מראים הטבה משמעותית בחולים סרטן שנטלו את הצמח, כולל בזמן הטיפולים על כן מומלץ להיוועץ במטפל מוסמך.

בטיחות שימוש בהריון, הנקה וילדים:

• הריון: הצמח מתאים לשימוש.

• הנקה: הצמח מתאים לשימוש.

• ילדים: בטוח לשימוש במינונים מותאמים למשקל הגוף.

איכויות

• טעם – מתוק

• מזג – מייבש

• טמפרטורה – חמים

אנרגטיקה מסורתית

• קבוצה – מחזקים, מחזקי צ’י.

• מרידיאנים – טחול, ריאות.

• מחזק את הטחול ומגביר את הצ’י – חוסר תיאבון, יציאות רכות מידי.

• מעלה Yang Qi של הטחול והקיבה – לצניחת איברים ודימומים לא רצוניים.

• מגביר את Wei Qi ומייצב את החיצון – לחוסר עם הזעה ספונטנית, הצטננויות חוזרות, הזעה מופרזת עקב חוסר צ’י.

• מחזק צ’י ודם – למצבי תשישות והחלמה לאחר מחלה ממושכת או כרונית.

• מעודד השתנה ומפחית בצקות – לבצקות עקב חוסר.

חלקי הצמח בשימוש

• שורש

אופני נטילה ומינונים:

• תמצית נוזלית: 1:3, 45% אלכוהול, 10-30 מ”ל ביום.

• תמצית יבשה: 70% פוליסכרידים או תמצית 20:1: 500-1000 מ”ג ביום.

• אבקה סינית 5:1: 3-9 גרם ביום.

• בישול: 15-45 גרם ביום.

• כמרכיב בפורמולה: 30% ומעלה.

• הערות – במחלת סרטן ניתן להגדיל מינונים באופן משמעותי, מומלץ לעשות זאת בליווי מטפל מיומן.

מחקרים:

• ניסוי קליני שנערך בסין (1995) בדק את ההשפעה של אסטרגלוס על 115 בני אדם שסבלו מלויקופניה (מיעוט כדוריות דם לבנות). החולים חולקו לשתי קבוצות. קבוצה א’ קיבלה תמצית נוזלית שוות ערך ל- 15 גרם אסטרגלוס, פעמיים ביום, ואילו קבוצה ב’ קיבלה נוזל שווה ערך ל- 5 גרם אסטרגלוס פעמיים ביום. לאחר שמונה שבועות נמצא כי חל שיפור בשיעור של 82.76% במצבם של המטופלים בקבוצה א’ לעומת שיעור שיפור של 47.37% בקבוצה ב’. החוקרים סבורים כי הצמח יעיל בטיפול בלויקופניה ושהגדלת המינון תשפר את יעילותו.

• ניסוי קליני שנערך בסין (2001) בדק את ההשפעה של תמצית אסטרגלוס על חולים שלוקים באי ספיקת לב גדשתית (Congestive Heart Failure – CHF). בניסוי השתתפו 83 בני אדם שתפקוד הלב שלהם הוגדר בדרגה 2-4 על פי סולם של ה- NYHA (New York Heart Association) המונה 4 דרגות (קל עד חמור). חברי קבוצת הניסוי חולקו אקראית לשתי קבוצות. 42 החולים בקבוצה הראשונה טופלו ב 40 מ”ל תמצית מהצמח (שוות ערך ל-80 גרם צמח גולמי) מהולה בתמיסת גלוקוז דרך הווריד, פעם ביום. החולים בקבוצה השנייה טופלו בזריקת Nitrolingual 15 מ”ג (תרופה המשמשת לטיפול במקרים של אנגינה פקטוריס) מהולה בתמיסת גלוקוז, פעם ביום. הטיפול נמשך שבועיים ולאחריו התבצע מעקב שנמשך בין חודש לשישה חודשים. קצב השיפור בתפקוד הקליני של הלב בקבוצת המחקר היה גבוה יותר באופן משמעותי מאשר בקבוצת הביקורת לכל אורך ששת חודשי המעקב שלאחר הטיפול. בכל המדדים הנוספים שנבדקו חל שיפור בשתי הקבוצות, אולם בקבוצת המחקר השיפור היה משמעותי יותר. מעקב לטווח ארוך אחר המשתתפים בניסוי הצביע על מיעוט מקרים נוספים של אי ספיקת לב גדשתית בקרב חולים שטופלו בקבוצת המחקר בהשוואה לקבוצת הביקורת.

• ניסוי נוסף באותו נושא (2003) בדק את ההשפעה של תמצית הצמח על תפקוד הזרוע ההומורלית של מערכת החיסון (IgG, IgA, IgM), על הזרוע התאית של מערכת החיסון (לימפוציטים מסוג T) וכן על רמות הקולטן לציטוקין IL-2 בחולי אי ספיקת לב גדשתית. הניסוי שבוצע על 62 חולים, מצא כי מתן 30 מ”ל מהתמצית (שוות ערך ל- 60 גרם צמח גולמי) בזריקה, פעם ביום ולמשך 20 יום הוביל לעלייה ברמות T-לימפוציטים מסוג CD4 וכן להגדלת היחס בין T-לימפוציטים מסוגי CD4/CD8. כמו כן נמצא כי הרמות של הקולטן sIL-2R ושל IgG ו- IgA ירדו בקבוצת המחקר כאשר בקבוצת הביקורת לא חלו שינויים כלל. החוקרים הסיקו כי התמצית מהצמח יכולה לשפר את התפקוד החיסוני בחולי אי ספיקת לב גדשתית.

• ניסוי קליני סיני (2005) בדק את ההשפעה של הזרקת אסטרגלוס על רמות בפלזמה של גורמים הקשורים לאפופטוזיס (מוות מבוקר של תאים) בחולים מבוגרים הסובלים מאי ספיקת לב כרונית. 72 בני אדם חולקו לשתי קבוצות שוות, כאשר החולים בקבוצה אחת טופלו באסטרגלוס ואילו החולים בקבוצה השנייה קיבלו טיפול קונבנציונלי. לאחר חודש נבדקו הרמות בפלזמה של sFas, sFasL, TNF-? ו- IL-6 – גורמים הקשורים בהפעלה של אפופטוזיס. כמו כן נבדקו מדדים שונים הקשורים בתפקוד החדר השמאלי בלב (נפח בשלב הסיסטולי והדיאסטולי, ופליטת הדם). התוצאות הראו כי חל שיפור במדדי תפקוד הלב בשתי הקבוצות, אך כי השיפור היה משמעותי יותר בקבוצת המחקר בהשוואה לקבוצת הביקורת. כמו כן, רמות הגורמים השונים לאפופטוזיס שנבדקו היו נמוכות יותר, משמעותית, בקבוצת המחקר בהשוואה לקבוצה הביקורת לאחר הטיפול, וכן בהשוואה למצב לפני הטיפול.

• צוות אמריקני (2006) ערך מטא-אנליזה של תוצאות מחקרים קליניים שונים שבדקו השפעה של אסטרגלוס בחולי סרטן שמטופלים בכימוטרפיה (פלטיניום). נמצאו 34 ניסויים שבוצעו באופן אקראי ומפילוח התוצאות שלהם נמצא כי: ב- 12 ניסויים (סה”כ 940 מטופלים) דווח על ירידה ברמת הסיכון למוות לאחר 12 חודשים; ב- 30 ניסויים (2472 מטופלים) דווח על שיפור בתגובה של הגידול לטיפול. החוקרים סיכמו בכך שאסטרגלוס עשוי להועיל כאשר הוא משולב עם טיפול כימוטרפי.